אחרי שבנ"י היו שקועים במ"ט שערי טומאת מצרים, בפרשתנו הם זוכים להיגאל ולצאת ממנה. כחלק מתהליך הגאולה הם נדרשים לעשות שתי פעולות שקשורות בדם: הזאת דמו של קרבן הפסח על שתי המזוזות ועל המשקוף, ועשיית ברית מילה. חז"ל דורשים ששתי המצוות האלה נרמזות בדברי הנביא יחזקאל, שמתאר את "לידת" עם-ישראל במצריים כתינוקת עזובה שמתגוללת ברחובות […]
"ואומר לך בדמייך חיי" – דם פסח, דם מילה ו… דם נידה Read More »
אחד הדברים הכי בסיסיים שכל אשה שפוגשת את המחזור החודשי נפגשת איתו ללא שום ידע, הכשרה מיוחדת או התעמקות, בין אם היא שומרת טהרה ובין אם לא, בין אם היא נשואה ובין אם היא רווקה או אפילו נערה, הוא העובדה שיש 2 מצבים במעגל החודשי: ישנם ימים "אדומים" של דימום, וישנם ימים "לבנים" (או שקופים)
מים שהופכים לדם – ודם שחוזר והופך למים Read More »
פרשת השבוע עוסקת במיילדות העבריות ובסיפור לידתו של משה רבינו, ובהקשר הזה אני רוצה להתייחס לשאלה שנשים רבות שואלות את עצמן (בקול או בשקט) בהקשר של טומאת היולדת במהלך הלידה ולאחריה: אם הלידה היא תהליך מרומם וקדוש של שותפות עם הקב"ה בהבאת חיים חדשים לעולם, מדוע האישה נטמאת בלידה, וכיצד יתכן שדווקא ברגעים כל-כך קשים
"כי חיות הנה" – על טומאת היולדת וכח החיים שגנוז דווקא בתוך הטומאה Read More »
בפרשת השבוע שלנו, יעקב ובניו כבר ירדו למצרים – אנו נפרדים מיעקב ומיוסף – ומוצאים את בני-ישראל במצרים, בפתח השעבוד הגדול והקשה. כמה קשה זה להיות בפתח הירידה הגדולה, לדעת שעומדים בפני השיעבוד – ולהסכים לרדת לשם ולהיות שם. כיצד מתמודדים עם הידיעה שנמצאים על סף הנפילה? מה עושים יעקב ויוסף במצב הזה כדי להתמודד
להסכים לרדת ממצרים (ולדעת שזה שלב בדרך לגאולה) Read More »
השנה צום עשרה בטבת חל ביום שישי ונכנסים לתוך השבת עצמה בצום. ידועים דברי האבודרהם המובאים בפוסקים שמתוך הביטוי "בעצם היום הזה" שמובא בתיאור אירועי עשרה בטבת נלמד שאפילו אם הצום היה חל בשבת (מה שלא קורה בלוח השנה הקבוע שלנו, אבל כן יכל לקרות כשהיו מקדשים את החודש עפ"י עדי-ראיה) הוא לא היה נדחה
עיצומו של יום: חורבן או גאולה? – לעשרה בטבת Read More »
חנוכה הוא אחד החגים הכי משפחתיים, בהם הבית היהודי מקבל מקום חשוב במיוחד, וכל בית בישראל מאיר כמקדש מעט. האם יש קשר מהותי בין הארת נרות החנוכה בכל בית בישראל לבין אור נרות המקדש? ומה הקשר בין אור החנוכה לבין הבית היהודי, "נר איש וביתו"? כולנו מכירות את הדברים הידועים של הרמב"ן בפרשת "בהעלתך" לגבי
זאת חנוכה – נר איש וביתו Read More »
(עיבוד של "דבר מלכות" לפרשת וישלח, תשע"ד -הרבי מלובביץ) שימי לב: זה לא מאמר שאני כתבתי, אלא עיבוד שלי למאמר של הרבי מלובביץ. השתדלתי ככל האפשר להשאיר את הניסוח קרוב למקור. אחריות על טעויות – עלי בלבד.. במאמר הרבי מתייחס למעגל החודשי של הלבנה, וליחס שבין החמה והלבנה כמשפיע ומקבל והיחס של שניהם לעצם שמעליהם
החצי השני של החודש: מוסיף והולך? Read More »
חודש כסלו מתקרב, ואיתו מגיעה ההתמודדות עם ההפכים שבעולם: הקיץ הופך לסתיו והנה החורף כבר כמעט בפתח. החושך מרובה על האור, הלילות הארוכים מהימים, נכנסים לשיגרה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, והנה מגיע חג החנוכה – "שובר השגרה" של החורף, חג האור, חג הטהרה! חנוכה חל בין כסלו לטבת – החודשים הכי חשוכים בשנה, בהם
חודש כסלו – חושך ואור, טומאה וטהרה Read More »
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים – לְכָךְ נִכְתַּב "שָׁנָה" בְּכָל כְּלָל וּכְלָל, לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל אֶחָד נִדְרָשׁ לְעַצְמוֹ. בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים לְחֵטְא: מַה בַּת עֶשְׂרִים לֹא חָטְאָה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בַּת עוֹנָשִׁין, אַף בַּת מֵאָה בְּלֹא חֵטְא. וּבַת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע לְיוֹפִי (בראשית רבה נח,א) אני רוצה להתבונן לרגע על הסיום
שרה אמינו – בת שבע ליופי? Read More »
נאמר על האבות נאמר שהם היו "מרכבה לשכינה". אכן, ביתם (אהלם) של האבות היה מעין משכן לשכינה. כיצד אוהל האבות היה משכן לשכינה? לאחר חטא אדם הראשון והחטאים הנוספים המובאים בפרשות בראשית ונח, המדרש מספר שהשכינה נסתלקה מעל שבעה רקיעים. הראשון שהוריד בחזרה את השכינה שלב אחד לכיוון הארץ היה אברהם אבינו. בכמה מקומות נאמר שאברהם