[ליאון קנדיל, בינת הלבנה]

אם כן, מה השינויים?

[חושבת]

קצת רגישות מוגזמת בימים הראשונים של הווסת (לפעמים גם ביום-יומיים לפני, ואז בדרך כלל מבינה רק בדיעבד שהיה קשור).

[ליאון קנדיל, בינת הלבנה]

מוסיפה שתי שאלות (גם לך, ואשמח מאוד שגם נשים נוספות תתייחסנה):

1. האם את יכולה למקד באילו תחומים או הקשרים את מרגישה רגישות? האם יש מכנה משותף בין כל מה שגורם לך לרגישות?

2. ציינת שאת מרגישה רגישות בימים הראשונים של המחזור, אבל גם בימים שלפניו.
האם תוכלי להגדיר ולאפיין הבדלים בין שני הזמנים האלה? האם יש שוני בין הגורמים לרגישות בכל אחד מהם? איזה מהם יותר קשה לך?

[דג כתום]

אני מרגישה סוג של מתח או ריקנות כזאת בימים שסמוכים למחזור, אבל דווקא ביום האחרון שלפני המחזור יש אצלי סוג של רגיעה.
לא ברור לי למה זה קורה.

[ליאון קנדיל, בינת הלבנה]

זה באמת מעניין.

את לא היחידה שמרגישה ככה.
נשים שונות חוות מאוד אחרת את הימים האלה.
יש כאלה שהימים שלפני הוסת יותר קשים עבורן מימי הדימום, ויש כאלה שההפך.

בקורס שלי אני מסבירה את הסיבה ההורמונלית לכך, ואת ההבדלים בין הסוגים השונים של הנשים.

[אדמה]

וואי. תיארת בדיוק את מה שגם אני מרגישה

[דג כתום]

איזה כיף למצוא שותפה!

כתבתי לפני כמה דקות לגבי הביוץ, שדי חבל לי שאין לי עם מי לשתף דברים שקשורים למחזור..

[חושבת]

1. מרגישה בעיקר שאני נפגעת וכועסת יותר בקלות, לפעמים מרגישה שממשהו קטן אני יכולה להיות חצי יום על סף דמעות. זה מתבטא במסגרת הביתית, מול הבעל והילדים.
תוך כדי אני לא תמיד קולטת שהרגישות היא אצלי, בעיקר כשזה לפני המחזור. ברגע שקלטתי שזה קשור, אני יותר מבינה את עצמי ופחות מפנה את הכעס כלפי אחרים (וגם מזכירה לבעלי להיות יותר רגיש ולא לנסות להתבדח, כי אני עלולה לקחת אותו ברצינות גם אם אני יודעת שהוא צוחק).

2. לא ממש יודעת להגדיר אם יש הסדר בין הדברים שגורמים לי לרגישות. אני חושבת שההבדל העיקרי הוא במודעות שלי לעצמי. אחרי שהתחיל הווסת אני יותר בקלות קולטת שהרגישות היא שלי, ולא שאחרים הם הגורמים למצב שהפריע לי.

[ליאון קנדיל, בינת הלבנה]

נשמע שיש לך מודעות עצמית טובה ואת עובדת נכון..

[מאת]

תגובות