בעבודת ה', ובחיים הנשיים בפרט, אנחנו נתקלות הרבה פעמים בשאלה של מרחב הבחירה שיש לי: בכל-כך הרבה היבטים מהחיים הנשיים שלנו אנחנו כל הזמן נדרשות לבחור. אבל בעצם, אולי הבחירה הזאת מיותרת? אולי אנחנו פשוט צריכות להישען אחורה ולסמוך על הקב"ה שיבחר בשבילנו את מה שהכי טוב לנו? אז מה את אומרת: לבחור – או […]
הבחירה שמעל הבחירה – בירור בעבודת ה' נשית לאור משנתו של הרב חרל"פ זצ"ל Read More »
בימים אלה, כאשר עם-ישראל קם ומתנשא כארי להיות שותף לקב"ה בהעברת ממשלת זדון מן הארץ, רבות מאיתנו שואלות את השאלה – מה עם אינטימיות הזוגית בתוך הבית היהודי? האם יש לה מקום גם בשעת מלחמה? וכיצד מצליחים להגיע אליה בפועל? בדברים הבאים לא אגע בהיבטים המעשיים של התנאים ליצירת אינטימיות זוגיות בשעת מלחמה, אלא אתייחס
אשה מספרת עם בעלה – אינטימיות וזוגיות בדמדומי השחר של הגאולה Read More »
בפסוקים המתארים את חטא העגל נאמר כך: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי: וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן. (שמות לב: ב'-ג') מפסוקים אלה לומדים חז"ל במדרש – שהנשים לא היו שותפות לחטא העגל: שמעו הנשים ולא רצו, ולא קבלו עליהן ליתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם:
נשים לא חטאו בחטא העגל Read More »
מה משמעות הביטוי "מים נוקבין"? האם יכול להיות שיש בעולם "מים זכרים" ו"מים נקבות"? מה ההבדל ביניהם? מה מייחד את המים ה"נקביים" בשונה מהמים ה"זכריים"? מתי בכלל אנחנו נפגשים עם כל אחד מסוגי המים? ומה זה אומר לגבינו, בני-האדם? בואו נתחיל לגמרי מההתחלה, מסיפור הבריאה: בבריאת העולם, ביום השני לבריאה, אנחנו קוראים בתורה: " וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים,
"והכהנים, והעם העומדים בעזרה (והנמצאים בבית-הכנסת, ובעזרת הנשים…) " אבל מה איתי, שכאן, בבית ובגינה – עם הטיטולים, הבמבה והבימבה? איפה יום הכיפורים שלי? בשנה שעברה עלתה בקבוצת הווטסאפ "שיח מחזורי נשי" העוסקת בענייני המחזוריות הנשית ועבודת ה' נשית שאלה לגבי הפעם והמתח בין השאיפה שלנו להתקרב לקב"ה ולהיות שותפות להתרוממות הרוח המתרחשת בבית-הכנסת ובתפילות
"והכהנים, והעם העומדים בעזרה… – ומה אי Read More »
ראש-השנה הוא החג היחיד (מדאורייתא) שחל בראש-חודש[1], ב"כסה" – יום שהחודש (הלבנה) מכוסה בו"[2]. הפסוק בתהלים שמתייחס לראש-השנה מציין "תקעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו – כי חק לישראל הוא, משפט לא-לקי יעקב" – ומכאן ניתן ללמוד על הקשר בין כמה דברים, שלכאורה אין קשר מהותי ביניהם: במאמר זה נרצה ללכת בעקבות רבותינו ולברר את
"בכסה ליום חגנו" – התמעטות הלבנה לקראת המלכת ה' בראש השנה Read More »
בחלק הראשון של הלימוד שלנו על מרים הנביאה, ביררנו את מקור שמה: מרים – שיכולה להפוך את המר למתוק, שיש בה גם את שורש ה"מרי" וגם את היכולת "להרים". ראינו כיצד בארה של מרים מתגלה דווקא מתוך המים המרירים שהומתקו, ואת כח הפה והדיבור של מרים והיכולת שלה לומר שירה, להאמין ולצפות לישועה, דווקא מתוך
בארה של מרים (חלק ב): "תורת הבאר" של מרים Read More »
שלושה רועים עמדו להם לישראל במדבר: משה, אהרן ומרים. מדוע היה צורך בשלושה רועים ולא הספיק רועה אחד? מה כל אחד מהם תרם להנהגת עם-ישראל במדבר? ובתוך כל זה – מה היה תפקידה המיוחד של מרים, ומדוע היה צורך שתפקיד זה יופיע לעולם דוקא מכוחה של אישה – ומה נוכל ללמוד מכך לגבי כוחן ותפקידן
בארה של מרים (חלק א): "על המר והמתוק" – להפוך בכי לשירות Read More »
לאחר ההתעלות הגדולה של עם-ישראל במעמד הר סיני, בו נצטוו לפרוש מנשיהם "היו נכונים לשלושת ימים אל תגשו אל אשה" – מצווים בני-ישראל "שובו לכם לאהליכם". ההנה הפשוטה של המפרשים – היא ההיתר לשוב לאוהל הביתי, המשפחתי – איש אל אשתו, למצוות עונה, וחכמים אף למדו מכאן "שכל אחד מצא את אשתו טהורה ונתעברה בבן
"שובו לכם לאהליכם" Read More »
מתן תורה וגוף האישה כמו שאנחנו יודעות, כשהקב"ה רצה לברוא את העולם, הוא "הסתכל בתורה וברא עלמא" – התורה היא אחד הדברים שהיה קיימים קודם שנברא העולם, והעולם הגשמי נברא על-פיה. אולם, במשך כמעט 200 שנות תוהו, התורה היתה בגבהי מרומים, והעולם היה עולם של "תוהו", בלא תורה. האבות התחילו להכשיר את הרקע להופעת התורה
מתן תורה וגוף האשה Read More »