בפסוקים המתארים את חטא העגל נאמר כך: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי: וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן. (שמות לב: ב’-ג’) מפסוקים אלה לומדים חז”ל במדרש – שהנשים לא היו שותפות לחטא העגל: שמעו הנשים ולא רצו, ולא קבלו עליהן ליתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם: …
מה משמעות הביטוי “מים נוקבין”? האם יכול להיות שיש בעולם “מים זכרים” ו”מים נקבות”? מה ההבדל ביניהם? מה מייחד את המים ה”נקביים” בשונה מהמים ה”זכריים”? מתי בכלל אנחנו נפגשים עם כל אחד מסוגי המים? ומה זה אומר לגבינו, בני-האדם? בואו נתחיל לגמרי מההתחלה, מסיפור הבריאה: בבריאת העולם, ביום השני לבריאה, אנחנו קוראים בתורה: ” וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, …
“והכהנים, והעם העומדים בעזרה (והנמצאים בבית-הכנסת, ובעזרת הנשים…) “ אבל מה איתי, שכאן, בבית ובגינה – עם הטיטולים, הבמבה והבימבה? איפה יום הכיפורים שלי? בשנה שעברה עלתה בקבוצת הווטסאפ “שיח מחזורי נשי” העוסקת בענייני המחזוריות הנשית ועבודת ה’ נשית שאלה לגבי הפעם והמתח בין השאיפה שלנו להתקרב לקב”ה ולהיות שותפות להתרוממות הרוח המתרחשת בבית-הכנסת ובתפילות …
ראש-השנה הוא החג היחיד (מדאורייתא) שחל בראש-חודש[1], ב”כסה” – יום שהחודש (הלבנה) מכוסה בו”[2]. הפסוק בתהלים שמתייחס לראש-השנה מציין “תקעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו – כי חק לישראל הוא, משפט לא-לקי יעקב” – ומכאן ניתן ללמוד על הקשר בין כמה דברים, שלכאורה אין קשר מהותי ביניהם: במאמר זה נרצה ללכת בעקבות רבותינו ולברר את …
“בכסה ליום חגנו” – התמעטות הלבנה לקראת המלכת ה’ בראש השנה לקריאה »
בחלק הראשון של הלימוד שלנו על מרים הנביאה, ביררנו את מקור שמה: מרים – שיכולה להפוך את המר למתוק, שיש בה גם את שורש ה”מרי” וגם את היכולת “להרים”. ראינו כיצד בארה של מרים מתגלה דווקא מתוך המים המרירים שהומתקו, ואת כח הפה והדיבור של מרים והיכולת שלה לומר שירה, להאמין ולצפות לישועה, דווקא מתוך …
שלושה רועים עמדו להם לישראל במדבר: משה, אהרן ומרים. מדוע היה צורך בשלושה רועים ולא הספיק רועה אחד? מה כל אחד מהם תרם להנהגת עם-ישראל במדבר? ובתוך כל זה – מה היה תפקידה המיוחד של מרים, ומדוע היה צורך שתפקיד זה יופיע לעולם דוקא מכוחה של אישה – ומה נוכל ללמוד מכך לגבי כוחן ותפקידן …
בארה של מרים (חלק א): “על המר והמתוק” – להפוך בכי לשירות לקריאה »
לאחר ההתעלות הגדולה של עם-ישראל במעמד הר סיני, בו נצטוו לפרוש מנשיהם “היו נכונים לשלושת ימים אל תגשו אל אשה” – מצווים בני-ישראל “שובו לכם לאהליכם“. ההנה הפשוטה של המפרשים – היא ההיתר לשוב לאוהל הביתי, המשפחתי – איש אל אשתו, למצוות עונה, וחכמים אף למדו מכאן “שכל אחד מצא את אשתו טהורה ונתעברה בבן …
מתן תורה וגוף האישה כמו שאנחנו יודעות, כשהקב”ה רצה לברוא את העולם, הוא “הסתכל בתורה וברא עלמא” – התורה היא אחד הדברים שהיה קיימים קודם שנברא העולם, והעולם הגשמי נברא על-פיה. אולם, במשך כמעט 200 שנות תוהו, התורה היתה בגבהי מרומים, והעולם היה עולם של “תוהו”, בלא תורה. האבות התחילו להכשיר את הרקע להופעת התורה …
בשבוע שעבר ראינו את עומק החיבור שבין ר’ עקיבא לרחל, וראינו שהדרך בא ביטא ר’ עקיבא את החיבור הזה הוא ע”י נתינת “ירושלים של זהב”. הוא הבטיח לה אותו כבר במתבן, כשהיו עניים והוא עוד בכלל לא למד תורה – “אִי הֲוָאִי לִי – רָמִינָא לִיךְ יְרוּשָׁלַיִם דְּדַהֲבָא” וכשלמד ועלה לתורה – קיים את הבטחתו …
כולנו מכירות כבר מהגן את המימרא המוכרת של ר’ עקיבא על רחל אשתו “שלי ושלכם – שלה הוא” ואת סיפור מסירות הנפש העצומה של רחל למען לימוד התורה של בעלה. מה פירוש הביטוי “שלה הוא”? בדרך כלל מסבירים את הפירוש “שלה הוא” = “בזכותה” – בזכות מסירות הנפש של רחל שהיא איפשרה לבעלה את התנאים …