אז אחרי שראינו את הקשר והיחס בין השראת שכינה בגן-עדן לבין השראת שכינה במשכן ובמקדש, וראינו כיצד אהלם של האבות היה גם הוא משכן עליה שרתה שכינה, נוכל להתבונן בכמה הקבלות בהן כל בית יהודי מהווה משכן לשכינה.
נתחיל בדברים הידועים: “איש ואשה זכו – שכינה ביניהם“[1] עצם החיבור של איש ואשה יוצר מציאות של השראת שכינה ביניהם, ממש כמו קול ה’ המתגלה מבין שני הכרובים במקדש.
כאשר נוצר בית חדש בישראל ואנו שמחים איתם על הקמת הבית נאמר: “כל המשמח חתן וכלה – כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים“[2] – כי מכיוון שנוצא עכשיו חיבור חדש של איש ואשה, ממילא יש כאן הופעת שכינה המקבילה לשכינה במקדש. לכך כפשוטו ממש – בית יהודי חדש מקביל ל אבן במקדש.
גם בשבע ברכות אנו מברכים: “שמח תשמח רעים אהובים – כשמחך יצירך בגן-עדן מקדם“, וברכת “יוצר האדם” – הברכה בחתונה היא על גמר יצירת האדם המתממשת בחתונה בה איש ואשה מתחברים יחד עם השכינה – וחוזרים למציאות של גן-עדן.
בפרשת בלק מובא שאהלי-ישראל הם כמשכן: “מה טובו אהליך יעקב – משכנותיך ישראל“[3]
לפני חטא-העגל בו הועברה עבודת הקודש והמשכן ללויים ולכהנים, העבודה היתה בבכורות[4].
אחד ההסברים: כל בית בישראל היה משכן לשכינה, ובכל בית היה צריך כהן – הבן הבכור של הבית. (הסבר זה קשור גם להיתר העבודה בבמות לפני המעבר למקדש הקבע– בחצר כל בית בישראל היה מזבח לה’.)
בפרק הקודם ראינו כיצד הענן, הברכה בעיסה והנר שהופיעו באהלי האימהות באו לידי ביטוי גם במקדש: בשולחן לחם הפנים, בענן הקטורת ובמנורה. מרכיבים אלה באים לידי ביטוי בבית היהודי בשלושת מצוות האשה – הפרשת חלה, הדלקת נר של שבת ואיתו הנשמה היתירה שמופיעה בשבת, ומצוות נידה ויחד איתה חיי-האישות בקדושה שדרכם שורה שכינה.
בקודש הקודשים, המקום הפנימי והמקודש ביותר במקדש, שענן הקטורת של מזבח הזהב מופנה כנגדו, נמצאים שני הכרובים שפניהם כדמות זכר ונקבה המעורים זה בזה ומצויים בקודש הקודשים, ובמקביל, במקום הפנימי ביותר בבית היהודי נמצאים הקירבה והאינטימיות הזוגית בחדר המיטות – קדש הקדשים של הבית היהודי.
ישנה בפנימיות התורה גם הקבלה בין קדושת ירושלים והמקדש שבמרכזו קדש-הקדשים, מקור החיים של העולם לבין מערכת הרביה של האישה שבמרכזה הרחם, מקור החיים של האדם.[5]
עד עכשיו עסקנו בלימוד ותיאור המציאות האידאלית: גן-עדן, משכן ומקדש, השראת שכינה באהלי האבות ובכל בית בישראל.
בפרק הבא נעבור בע”ה לראות מה משמעות חורבן בית-המקדש וכיצד החורבן משפיע על השראת השכינה בבית-ישראל.
[1] סוטה יז.
[2] ברכות ו:
[3] במדבר כד:ה
[4] עפ”י זבחים יד משנה ד, במדבר רבה ד:ח.
[5] ע”פי שיעורים של איילת בוכניק. ההקבלה נמצאת בכמה מקורות בזוה”ק.