- This topic has 19 תגובות, 6 משתתפים, and was last updated לפני 2 שנים, 9 חודשים by .
-
תגובות
-
-
-
די יודעת.. פחות או יותר למדתי שמ”פ.
מזהה את הימים של ההפרשות הפוריות.
לא מקפידה למדוד חום (מדדתי בעבר ופחות עכשיו..)משתמשת בזה בעיקר להיכרות עם הגוף שלי.
-
-
למדתי על הסימנים של הביוץ, בפועל רק בודקת לפי ההפרשות. משתמשת בהקשר של כניסה להריון.
-
-
מרגישה את זה יותר כעניין טכני, מרגישה סה”כ מחוברת לגוף שלי, אבל לא דרך בדיקת ההפרשות שלי.
-
אני מרגישה שזה נותן לי בטחון ויציבות לגבי המחזוריות שלי.
אני כמעט אף פעם לא מופתעת כשהמחזור מגיע, כי אני יודעת מצי חצפות לו.
הוא מהווה עבורי סימן שהכל בסדר..
-
-
-
אני יודעת לזהות ביוץ.
לפי שמ”פ. מזהה לפי צוואר רחם, הפרשות וחום.
הגוף שלי בעבר היה מתכונן לביוץ– ומחזל”ש. אז אני מחכה כל מחזור שהחום יעלה ואז אדע שבוודאות היה ביוץ.
בשביל להיות בהריון, בגדול. ובפועל זה כדי לכוון את ההתנהלות שלי- לארח או להתארח אצל חברים (לפני ביוץ), או להרשות לעצמי להתכנס יותר (אחרי, עד הוסת).
וזה ממש מעניין אותי. בעיקר ההשלכות של זה על שאר מעגלי החיים, כמו עבודה למשל.-
-
שמתי לב, כן.
משתדלת גם לתרגם למעשים.
לדוגמה- אני אוהבת לקרוא. וסגנון הספרים ממש משתנה לאורך המחזור. אולי אפרט בהמשך-
-
אין בעיה.
בווסת- אני מחפשת יותר ספרים על נשים. אבל נשים בלי גברים, נשים שלא תלויות בגברים. לא יכולה לחשוב על גברים 🙊
אחר כך, לקראת הטבילה והביוץ- זה ממש משתנה. מחפשת רומנים וספרים על זוגיות ומגע וכל הדברים שצריך להיזהר מלקרוא אותם.
ואז יש לי נחת לקרוא ספרים יותר עיוניים ועם חומר למחשבה ולתרגול.. עד הקדם- ווסת, שאז שום דבר לא מעניין אותי במיוחד
וחוזר חלילה.
כמובן, זה הכיוון הכללי, לא באופן טוטלי סוג אחד כל פעם. הסוגים המשתנים הם מתלווים לספרים האחרים-
-
האמת שכן.
עינת לב- למדתי ממנה את שיטת המודעות לפוריות. ואחר כך גם סדרה נוספת בנושא- ‘מביאות גאולה לעולם’ (אגב, נפתח תכף מחזור שני של הסדרה) -
-
-
-
-
-
-
וואו, מגניב שאת ככה מנהלת את החיים שלך לפי זה!
-
לא ממש מנהלת. אבל כן מנסה להתחשב מה שאפשר.
בדיוק לאחרונה אמרתי למעסיקה שלי שכשיש לי מחזור אני רוצה להיות בחופש ולא לעבוד. ואני שומעת אותה שותקת מופתעת ואז שואלת “א.. אפשר לשאול.. למה?”
תודה על הפרגון 🙂 -
-
-
-
ממש לא מבינה בזה כלום..
-
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.