אז אחרי שראינו את הקשר והיחס בין השראת שכינה בגן-עדן לבין השראת שכינה במשכן ובמקדש, וראינו כיצד אהלם של האבות היה גם הוא משכן עליה שרתה שכינה, נוכל להתבונן בכמה הקבלות בהן כל בית יהודי מהווה משכן לשכינה. נתחיל בדברים הידועים: "איש ואשה זכו – שכינה ביניהם"[1] עצם החיבור של איש ואשה יוצר מציאות של […]
המחזוריות הנשית בראי גן-עדן, המקדש והגאולה חלק שלישי: הבית היהודי כמשכן לשכינה Read More »
חורבן בית-המקדש מתואר ונמשל לחורבן בית ולמציאות של גירושין ואלמנות וכל מגילת איכה מלאה בתיאורים של ירושלים המנודה, המגורשת כאלמנה: "איכה ישבה בדד"[1]… החורבן היווה שינוי משמעותי בקשר שבין עם-ישראל והקב"ה. ממציאות של אהבה מתגלית הבאה לידי ביטוי בדמות שני הכרובים המעורים זה בזה בקודש הקודשים, עם חורבן חורבן בית-המקדש – חורבן ביתו של היהודי
עד עכשיו ראינו איך בית-המקדש, מקום השראת שכינה ו"גן-עדן" קשור בצורה חזקה במיוחד בזוגיות. בעומקו של בית-המקדש, בקודש הקודשים מצויים שני הכרובים המעורים זב"ז כחיבור זכר ונקבה ומייצגים את האהבה הגדולה והחיבור העליון בין הקב"ה לבין כנסת-ישראל. ראינו כיצד המשכן ואחריו המקדש בנויים בתבנית של אוהל האבות הקדושים שגם הוא היווה משכן לשכינה, ואיך, בעצם,
המחזוריות הנשית בראי גן-עדן, המקדש והחורבן חלק רביעי: חורבן המקדש והשפעתו על הבית היהודי Read More »
בפרק הקודם ראינו הרבה הקבלות בין גן-העדן ובין בית-המקדש. שניהם מקומות בהם השכינה שורה וקול ה' מתגלה לאדם. במרכזם נמצא עץ-החיים שעליו שומרים הכרובים, והאדם שעניינו לעבוד את ה' דרך מזבח האדמה ממנו נברא. ראינו כיצד המשכן מהווה חזרה למצב של אדם הראשון בגן-עדן, כחלק מתיקונו וכפרתו. נתבונן עכשיו בחוליה נוספת בתהליך השראת שכינה בישראל
המחזוריות הנשית בראי גן-עדן, המקדש והחורבן חלק שני: הופעת השכינה באוהל האבות והאימהות Read More »
בתקופת "בין המיצרים" עם-ישראל כולו מתאבל על חורבן בית-המקדש והסתלקות השכינה ממנו. גם אנו, הנשים, שותפות לאבל זה. האם יש באבלות הלאומית על חורבן בית-המקדש מרכיב שמיוחד לנשים? האם יש קשר לתהליכי הגוף הנשי ובפרט למחזוריות הנשית? כבר במגילת איכה ניתן למצוא דימויים רבים המדמים את ירושלים לאישה נידה, ואת החורבן לגילוי ערווה של ירושלים[1].
המחזוריות הנשית בראי גן-עדן, המקדש והחורבן – חלק ראשון: גן-העדן והמקדש Read More »